פיצויי פיטורים

כל מי שמפוטר/ת ממקום העבודה לאחר שעבד/ה שנה שנה ויותר ברציפות, זכאי/ת לפיצויי פיטורים מהמעסיק שלו או שלה, כך קובע חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963. פיצויי הפיטורים מופרשים בחלקם מהשכר של העובד/ת לטובת הגוף הפנסיוני של העובד/ת. החלק השני, בדרך כלל שווה או גדול יותר לסכום שמופרש מהשכר של עובד/ת, מגיע מהמעסיק. יחד שני אלה מהווים 8.33% משכר העובד בכל חודש, סה"כ משכורת אחת בשנה (את החישובים האלה תוכלו לראות בתלוש שכר, במידה וזה לא מופיע בתלוש, יש לגשת למעסיק לצורך בירור). במידה והעובד מפוטר ומגיעים לו פיצויי פיטורים, הוא מקבל גם את רכיב ההשלמה על ידי המעסיק. ישנם גם מקרים בהם התפטרות היא בדין מפוטר, ולכן גם עובד או עובדת שבוחרים להתפטר בעצמם, זכאים לפיצויים.

חשוב לדעת! סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים

סעיף זה קובע כי הפרשה החודשית שהמעביד מפריש לקופת פיצויים או קופת תגמולים יוכלו להחליף את פיצויי הפיטורים, שעליו לשלם לעובד במקרה של פיטורים. עד 2008 סעיף זה היה תקף במקרה של הסכם קיבוצי או אישור שר העבודה בלבד, אך החל מ-2008 הוחל במשק ביטוח פנסיוני חובה, שמחייב את המעבידים להפריש חלק מהפיצויים לקופת גמל או קרן פנסיה על חשבון פיצויי הפיטורים. זה אומר שההסדר של סעיף 14 חל מאז באופן אוטומטי.